נכתב על ידי קריסטינה חן | מאתר: www.in-nhr.co.il
המתקשרת רונית: "תקשור היעוד שלו- לעזור לאנשים" רונית המתקשרת קיבלה מסרים כבר מגיל קטן. היא יכולה במבט חטוף או בעזרת שם פרטי בלבד לראות את עתידו של כל אחד, לחזות בהיסטוריה של חפץ מסוים ובעליו ואף לנתח גלגולים. קבלו הצצה נדירה לעולם המסתורי והמרתק של התקשור. כדאי שתעשו זאת בישיבה, כי אתם תהיו בשוק.
אתחיל את כתבתי בווידוי קטן. לפני השיחה עם המתקשרת רונית דוד לוי לא הייתי רגועה במיוחד. המפגש הזה עם העולם הבא, עם מסרים שמגיעים מהלא נודע, מצד אחד העלה בי חששות, אך מצד השני, ריתק אותי לחלוטין. כולנו היינו רוצים לגעת בתחום המסתורי הזה ולגלות על עצמינו ועל הסביבה שלנו פרטים חבויים, אבל אנו נרתעים לצאת מהווי השגרתי והמוכר שלנו ולהכיר עולמות חדשים. אני זכיתי לגעת בעולם הכל כך מסקרן הזה של התקשור בעזרת המתקשרת הנהריינית רונית דוד לוי.
היא ילידת נהריה, בת 48 ויש לה 3 ילדים. בעברה למדה קונדיטוריה, איפרה כלות לאירועים ואף עבדה בתחום הנהלת החשבונות. דווקא העבודה האפורה והמשרדית בתחום הנהלת החשבונות פתחה בפניה את עולם התקשור. "הייתי סגורה בתוך חדר עם ניירת. אני אדם שכל כך אוהב אנשים ובמשרד הייתי בודדה. הבנתי שזה לא הייעוד שלי, שאני צריכה לטפל באנשים. לפעמים הייתי מקבלת למשרדי דוחו"ת נסיעה לחו"ל של עובדים מטעם החברה שטסו במסגרת עבודתם. לפעמים תוך כדי שהסתכלתי על השם שלהם ועל הלוגו של המלון בו ישהו או של חברת המוניות שתשרת אותם, רצו לי חזיונות בראש- ראיתי אותם במלך הטיול שלהם, את הארוחות שיאכלו, היכן יטיילו, אפילו את המתנות שהם יקנו למשפחה שלהם".
"בתור ילדה היו לי המון חזיונות. בהתחלה הייתי בוכה בלילות מרוב פחד"
כשהייתה רונית דוד לוי ילדה קטנה, המצב הביטחוני בנהריה לא היה מזהיר. מדיי פעם, זמן קצר לפני מטחי קטיושות על העיר, הייתה מקבלת בתור ילדה חזיונות של טילים על העיר- "היו לי המון חזיונות. הייתי בוכה בלילות מרוב פחד. בשלב מסויים בחיי הבוגרים, בגלל שזכרתי כמה קשה היה לי עם מסרים על טילים ומלחמות כשהייתי ילדה, ביקשתי מההדרכה הרוחנית שלי שלא לקבל מסרים על מלחמות והרוגים. אני זוכרת שביולי 2006 היינו אמורים לחגוג לאמא שלי יום הולדת. אני הרגשתי שזה לא הולך לקרות מסיבה שלא הייתה ברורה לי. בסופו של דבר התבהרה לי התמונה- יום לפני יום ההולדת של אמא שלי חטפו את החיילים בגבול לבנון והחלה המלחמה, ואני בכלל בחרתי שלא לקבל מסרים על מלחמות אבל עדיין הרגשתי". ככל שהתבגרה, למדה רונית להסתדר עם יכולותיה ואף החליטה לפתחם. "יום אחד הלכתי לבקר חברה שהיא נוהגת לפתוח בקלפי טארוט. ביקשתי שתפתח לי בקלפים. תשמעי, היא אמרה שם דברים מדויקים עליי, הייתי בהלם. העולם הזה סקרן אותי ובהתחלה התחלתי ללמוד טארוט. ביקשתי מאנשים לשאול אותי שאלות, פתחתי להם בקלפים ובהמשך אפילו ראיתי רק חזיונות, מבלי להיעזר בקלפים. הייתי יושבת בסלון, עוצמת עיניים ומתחילה לדבר בפני מי שישב מולי. כשפתחתי עיניים ראיתי אנשים המומים, לפעמים בוכים, בשוק מהדברים שאמרתי בעקבות המסרים שקיבלתי".
"תקשור לא בא להפחיד, אלא לתת כלים להתמודדות עם בעיות"
מבחינת רונית, לכל אדם באשר הוא יש את היכולת לתקשר- כמובן שיש כאלה שיותר וכאלה שפחות. אנשים נולדים עם היכולת הזו והם יכולים לבחור לפתח אותה. "נכון שיש מקומות שבהם מלמדים תקשור, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של אמונה. אין שום היגיון בתקשור, פשוט צריך לזרום עם המסרים שמתקבלים ולהאמין בהם אמונה שלמה".
התחום הזה של התקשור הוא מאד מסקרן אבל גם דיי מפחיד. איך כל התהליך הזה החל אצלך? ראית דמויות? קיבלת חזיונות מסוימים?
"מבחינתי תקשור לא בא להפחיד, אלא לתת כלים להתמודדות עם בעיות. כשמגיע אליי אדם עם שאלה- גם פנים מול פנים וגם בטלפון, אני לא אומרת לו- יקרה לך כך וכך, זה סתם יוצר חרדות אצל אנשים. כשמישהו מבקש לדעת משהו, אני מקבלת מסרים כמו במסך. אני יודעת מה האדם חושב, מה הוא מרגיש. אני יכולה לראות סיטואציות, דמויות שקשורות אליו. הרבה פעמים אנשים נכנסים לשוק, לפעמים בוכים ומתפרקים אחרי שאני מספרת להם על החזיונות שראיתי. אנו מוצאים יחד את הדרך להתמודד עם הקושי או המידע. אני מחזקת אנשים ונותנת להם כלים כיצד לצאת מהמצב בו הם שרויים- מהדאגה, מהעצב, מהבלבול. אסור למתקשר ליצור תלות בו, הוא רק צריך לעזור, להאיר לאנשים את הדרך. תקשור הוא לא רק שדים ורוחות, היעוד שלו הוא לעזור לאנשים. אני אתן לך דוגמא- לפני כמה חודשים הגיעה אליי אמא וסיפרה לי שבנה בן ה 21 התקבל ללימודי ראיית חשבון. קיבלתי מסר לגביו שזה ממש לא התחום שלו- ראיתי אותו בדימיון שלי דווקא כמטפל, פסיכולוג. כשהתעקשתי מול האמא שזה לא הייעוד שלו, היא לא הסכימה. כעבור חצי שנה קיבלתי טלפון מאותה אישה. היא התקשרה כדי לספר לי שבאותו יום שדיברנו, היא חזרה לביתה והרגישה שהבן שלה עצוב. הוא אמר לה שהוא רוצה להיות מטפל, לא רואה חשבון. האם הייתה בהלם. היום הוא סטודנט לפסיכולוגיה" מספרת רונית. "גם אני, כשאני צריכה לקבל החלטות, אני מתחברת להדרכה הרוחנית שלי, אני מבקשת עזרה. אני זוכרת שפעם הזמינו אותי לערב תקשור במרכז הארץ. הייתה לי תחושה שאני לא צריכה ללכת. כשביקשתי לקבל מסרים בקשר לאותו ערב, ראיתי סיטואציה מהנה מאד, ראיתי איזה סוג של אנשים מחכה לי שם. באמת הלכתי לשם והיה מגניב לגמרי, זה היה ערב חזק ועוצמתי והרבה אנשים שם הזדקקו לעזרתי".
-רוב האנשים לא מאמינים שתקשור הוא אמיתי, או אולי כמוני פשוט בחרו שגם לא לנסות להאמין. אגב, גם מיקיאגי מ"האח הגדול" לא הועיל לתחום שכשניסה לנחש את אותיות של המבצע האחרון וכשל בכולן. זה הפך לקטע קומי על תקשור בתכנית
"מיקי הוא חבר טוב שלי. באמת קשה לקבל מסרים עם מצלמות וכל כך הרבה אנרגיה חשמלית מסביב. אני זוכרת אבל שבזמן שהוא היה סגור בבית, מבלי לדעת כלום הוא הרגיש ודיבר על מבצע שמתרחש בארץ, אפילו דיבר על חטופים, זה פשוט מדהים. מבחינתי, מי שסקפטי לגבי תקשור שלא יגיע אליי. היה לי פעם מקרה לא נעים עם עורכת דין שהגיעה אליי, כנראה עם בעיה מסוימת, עם חברה שלה שהביאה אותה. אני תמיד שואלת לפני התקשור שם פרטי, שם האם ותאריך לידה. היא לא רצתה לענות לי. ניסיתי להבין מה הביא אותה אליי, מה היא הייתה רוצה לשאול אותי. מכיוון שהיא לא ענתה, עצמתי את העיניים וניסיתי לבדי להבין מה הבעיה. אמרתי לה שאני רואה בית, תיארתי אותו. בבית ראיתי מורה, אישה קשה. ראיתי סיטואציה של סכסוך משפחתי. העורכת דין הייתה בשוק. אחרי כמה דקות היא בחרה להתנער ממה ששמעה ומתחושותיה וטענה שככל הנראה החברה שלה סיפרה לי הכל לפניי הפגישה… מגיעים אליי אנשים מכל הסוגים- צעירים, עורכי דין, אחיות, פקידים, אמהות, פסיכולוגים. אני לא מבררת שום דבר על הלקוחות שלי, אפילו לא שואלת שם משפחה. לפעמים אני מדברת עם אנשים דרך הטלפון מבלי להכיר אותם, פשוט מקבלת אנרגיה דרך הקול שלהם. אני גם לא מקבלת כל אחד. אם יש אנשים שרוצים להשתמש בתקשור כדי לעשות רע לאחרים- כמו למשל להחזיר אהבה ישנה, שלא יגיעו אליי, ויש הרבה כאלה. אני באה ממקום של סקרנות וטיפול".
חלל צה"ל שהעביר לאמו מסרים דרך התקשור
רונית דוד לוי סיפרה לי סיפורים רבים שחוותה כמתקשרת, כולם הכניסו אותי להלם טוטאלי. אבל היה סיפור אחד שהתעלה על כולם. היה זה סיפורה של אמא שהגיעה לרונית בעקבות כתבה שפורסמה עליה כמתקשרת במגזין "לאישה". האם נתנה לי רק את השם הפרטי של בנה. היא ביקשה לקבל מסר מבנה שנפטר כששירת בצה"ל ונהרג בעת פעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה. "עצמתי את העיניים והתחלתי להעביר לאמא את המסרים שקיבלתי מהבן שלה. ראיתי מוזיקה, שירים, מישהו כותב, דיסקים. הייתה גם בקשה מפורשת לפנות לתכנית של דידי הררי ברדיו. פתחתי את העיניים שלי והאישה שמולי בכתה. היא סיפרה לי שבנה נהרג במלחמה. היא ידעה על הכישרון המוזיקלי שלו ועל יכולת הכתיבה שלו והתלבטה האם לפנות לדידי הררי שיפרסם את שיריו או לא. סיפרתי לה שלא רק שבנה אישר שתפנה לדידי הררי, הוא אפילו העביר הוראות דרך התקשור כמו מי המלחינים שהיה רוצה שילחינו את שיריו ובאיזה סגנון".
המספריים עם המסר המרגש
לפני מספר ימים, הגיעה אל רונית אישה שאחזה בידיה מספריים. היא ביקשה מרונית לאחוז בהם ולראות האם אחיזתם תביא למסר מסוים. "עצמתי את העיניים והחזיונות החלו להגיע אליי. ראיתי דמות של גבר עם מספרים, חותך בדים, מכין חליפות, השתמש גם בסרט מדידה. פתאום היה ירי, זיהיתי פגיעה בגבר, ראיתי מלחמה קשה. כשפתחתי את העיניים שלי ראיתי את האישה מולי בוכה. מסתבר שהאיש שראיתי היה סבא של אמא שלה. הוא היה חייט ונהרג במהלך אחת ממלחמות העולם. המספריים שאחזתי היו שלו".
בסוף הריאיון, רונית שיתפה אותי במסר לגביי. לפני הריאיון, כשרק שמי הפרטי ידוע לה, היא ישבה על הספה בביתה וניסתה לברר מעט פרטים עליי. היא עצמה את עיניה והחזיונות החלו. הפרטים שהיא מסרה לי לגביי היו מדוייקים לחלוטין, תחילה רונית סיפרה לי על כישרון שיש לי שלא רבים יודעים עליו, בהמשך, סיפרה לי על התלבטויות שיש לי בימים אלה לגבי עתידי ואף פתרה אותן. אני הייתי בשוק. חברים, אני הייתי הסקפטית שבסקפטים לגבי תקשור לפני השיחה עם רונית. היום בדיעבד, אין לי שום ספק שתקשור, כשעושים אותו כמו שצריך, הוא כלי מדהים שיכול דווקא דיי לעזור בהתמודדות עם לבטים ובעיות.